מאגר הידע

ילדים הם תמיד ילדים – הם רצים, משתוללים, קופצים ורצים ולפעמים גם נופלים. אז כאן המדריך מה עושים במקרה ש…
(נכתב לקראת יום כיפור אבל נכון לכל השנה)

מניעה

דבר ראשון – המניעה חשובה אפילו יותר מהטיפול ולכן להיות זהירים: לחבוש קסדה ומגינים ולהיות ערניים לתוואי הדרך.

חבלה

במידה והתרחשה חבלה – אם הילד איבד הכרה או לא מפסיק להקיא – דחוף למיון (צריך לזכור שלשיניים/ידיים מחובר ילד ובחבלות רציניות יכולה להיות גם פגיעת ראש).

ולגבי השיניים

שן קבועה

אם שן קבועה יצאה לגמרי ממקומה – להחזיק מכותרת השן (החלק הלבן. לא להחזיק מהשורש), אם השן מלוכלכת- יש לשטוף כמה שניות בחלב או סליין (הנוזל ששמים במכונת אינהלציה) או רוק של הילד. לא לשפשף או לגעת בשורש ולהחזיר למקום (כן לחור ממנו יצאה) , לנשוך על חתיכת בד בזהירות, וללכת לראות רופא שיניים כמה שיותר מהר.

שן חלבית

במידה ושן נשירה (חלבית) יצאה לגמרי ממקומה, מצאו את השן כדי לוודא שהילד לא שאף או בלע אותה בטעות. שן זו לא מחזירים למקום מחשש לפגיעה בשן הקבועה המתפתחת לה בלסת.

אם לא מוצאים את השן – חשוב להקשיב לנשימות הילד – אם מתחיל לצפצף בנשימה או מתקשה לנשום – לגשת למיון ולציין שנעלמה שן. (החשש הוא לשאיפת השן)

במידה ושיניים זזו ממקומן או חטפו מכה חזקה שגרמה לתזוזתן, להשתדל להאכיל במאכלים רכים ובצאת הצום/ למחרת להגיע לבדיקה.

שבירת שן

במידה ונשברה שן קבועה – כדאי לחפש את החלקים ולהביא אותם לבדיקה (על מנת שיסייעו בשחזור השן שנשברה) במידה ומדובר בחלק גדול ניתן לשמרו בחלב פרה ובמקרר.

במידה וישנו חתך מדמם משפה או לחי – אפשר ללחוץ על המקום עם גזה או לשים קרח על המקום או לתת לילד לאכול שלוק/קרטיב שיסייע בעצירת הדימום.

אם החתך פעור מאוד ועמוק- לגשת למיון לתפירה.

זיכרו – חבלות בחלל הפה גורמות לדימום רב אך לזמן קצר.
חשוב לשמור על העשתונות, לטפל בהתאם ולהגיע לבדיקה מסודרת של המשנן לאחר חבלה – כי לפעמים חבלה נראית פשוטה אך בעצם בעלת נזק גדול או להיפך.