מאגר הידע

צחצוח, כמו גם חפיפת השיער, לא מתקבלת על כל הילדים בצורה טבעית וקלילה. יש ילדים שמנסים להימנע, או לא מאפשרים. הרבה פעמים אני נשאלת: "מה עושים? איך מצחצחים לילד כה קטן? הילד שלי לא רוצה לצחצח/לא נותן לי לצחצח – מה אני עושה?"

הצחצוח האידיאלי יבוצע כשהילד וההורה מביטים למראה, ההורה מצחצח לילד ביד אחת, ובשנייה מסיט את הרקמות (לחי/שפה) לגישה נוחה יותר לשיניים… אבל זה האידיאל, מה עושים כשאין שיתוף פעולה?
חשוב לשדר לילד כי הצחצוח הוא חובה, בדיוק כמו חפיפת הראש, ולא מוותרים. ניתן להיעזר בטכניקות שונות להסחה או לשיתוף פעולה (תיכף ארחיב עליהן), אך חשוב מאוד להיות רגועים ולא להתעצבן/להילחץ כי אז הסיטואציה תהיה לא נעימה גם לילד. מאוד חשוב גם לצחצח בזמנים קבועים, כחלק מ"טקס הלילה" או "טקס הקימה" כדי שהילד יבין ויתרגל לכך שהצחצוח הוא חלק מהשגרה הרגילה של היום.

צחצוח ופיקוח הורי מתחיל בגיל הרך כשהצחצוח הוא אבסולוטי על ידי ההורים, בהמשך חשוב לתת לילד להתנסות או לצחצח בעצמו עם סיוע הורי, עד שמגיעים למצב בו הילד מצחצח לבד רק עם פיקוח הורי. (סביב גיל 8 לערך)
בגיל הרך מאוד – בקיעת השיניים הראשונות, מומלץ לצחצח עם מברשת רכה, ניתן להקל על הצחצוח על ידי מברשת מסיליקון המולבשת על האצבע, בצורה זו הילד מרגיש אצבע של ההורה בפיו ולא גוף זר, לכן שיתוף הפעולה טוב יותר.

ככל שהילד גדל כך גם אפשר להשתמש ביותר ויותר מעולם הדימויים המוכרים לילד. מצ"ב כמה דוגמאות:

• צחצוח בשתי מברשות – ילד עצמאי שרוצה לצחצח לבד – ניתן לילד לצחצח לבד וההורה יעשה מעבר נוסף כשמסיים, או בזמן שהילד "מצחצח" בצד אחד, לצחצח את הצד השני. כדאי להחזיק מברשת שתהיה "של הילד" מברשת זו לרוב תהיה לעוסה ולא באמת תשמש לצחצוח, ומברשת נוספת שתהיה "של ההורה" שתשמש לצחצוח יעיל בזמן שהילד "מצחצח" בצד השני
• פרצופים וחיות – לבקש מהילד לעשות פרצופים: פה גדול כמו אריה (לצחצוח משנן אחורי), לחשוף שיניים כמו "דג-כריש" או "קופיף צוחק" ולצחצח משנן קדמי. "שפריץ שפריץ" – לצחצוח החלק הפנימי של השיניים הקדמיות.
• חיקוי – לעמוד ליד הילד, ולצחצח את השיניים של ההורה/של אח גדול – כשהילד מסתכל, ולאחר מכן, להראות לו שמצחצחים לו בדיוק אותו דבר.
• החלפת תפקידים – הילד מצחצח להורה, וההורה מצחצח לילד. אם הילד מתנגד, ההורה גם מתנגד, וכך בעזרת החלפת תפקידים ומשחק יתבצע הצחצוח בכיף
• האנשה – לקחת בובה/דובי אהוב, ולהראות לילד שגם לו חשוב לצחצח – הילד מצחצח לדובי/בובה, וההורה מצחצח לילד.
• שינוי משחה – יש ילדים שמסרבים לצחצוח כי לא אוהבים את טעם המשחה, ניתן לגוון ולשנות עד שמוצאים את המשחה בטעם האהוב. (לא להתפתות ולצחצח ללא משחה – מוריד משמעותית מיעילות הצחצוח).כמובן חשוב גם להגיע לבדיקה שגרתית סביב גיל שנה, כי ייתכן והילד מסרב לצחצוח בגלל שלא נעים או כואב לו (פצע/מוקד עששת/צחצוח לקוי של ההורה). בבדיקה בין היתר שמים דגש על צחצוח נכון ובודקים שהכל תקין. לבדיקה זו רצוי להגיע עם המברשת של הילד ומשחת השיניים בבית שנוודא שהם מתאימות ותקינות.

ככל שתיהיו יותר יצירתיים, יהיה יותר קל לכם ולילד. גם אם בהתחלה יהיה קצת קשה, לא לוותר, בסוף מסתדר והצחצוח הופך להיות כיף כיופאק בכל מפגש!